מה זה חסכון לשעת חירום, ולמה צריך אותו?
דמיינו מצב שאתם קמים בבוקר, מגלים שהשארתם אורות דולקים ברכב והוא לא מניע.
דמיינו שחורף, קר ודוד השמש הפסיק לעבוד
מכונת הכביסה התקלקלה וחייבים לקנות חדשה
מתחיל לכם כאב שיניים פתאומי שמצריך טיפול שורש דחוף
וכל זה עוד לפני שחלילה היה גל פיטורים ומצאתם את עצמכם ללא עבודה והכנסה קבועה
האם תוכלו לעמוד בהוצאה של אלפי שקלים ברגע?
70% מהישראלים לא יכולים לעמוד בהוצאה חריגה של 8,000 ש״ח (מחיר מקרר לדוגמא).
לחיות בלי חסכון לשעת חירום זה להמר על החיים הפיננסים שלך, זה אומר שכל הוצאה כספית שחורגת מהשגרה עלולה להפיל אתכם כלכלית ולגרור אתכם להלוואות ולחובות בלתי צפויים של אלפי שקלים.
לא משנה כמה אתם מרווחים וחושבים שהעבודה שלכם יציבה, השוק משתנה כל הזמן וההתכוננות ליום הבא חשובה.
אז בואו קודם כל נכיר בעובדה שלהניח שיהיה בסדר זה לא התשובה הנכונה, שתמיד יש אירועים חריגים ורק עם נתכונן אליהם נהיה חסינים. הרי בוא נודה באמת, לרובינו אין כמה אלפי שקלים זמינים בעו״ש שרק מחכים לצרה.
אז מה זה חיסכון לשעת חירום?
מדובר בסכום כסף מסוים, שמיועד לאירועים חריגים, כסף שנועד לתת לנו שקט נפשי במקרי חירום כשיש הוצאה לא צפויה. ממש כמו גלולת שינה שעוזרת לנו להיות שקטים שנוכל להתגבר על כל בעיה. כסף שיעזור לנו להישאר יציבים גם אם יש הפתעות בחיים.
רוב הישראלים נמצאים במינוס תמידי כך שלקחת הלוואה נוספת לרובינו זה לא הפתרון האפשרי לבעיה, חייבים להתכונן ולהיות מוכנים לכל צרה.
לדעתי זה מה שעושה את ההבדל האמיתי ביציבות הכלכלית של משפחה, ידיעה ששום בעיה לא תגרום לנפילה חדה בחשבון, זה מה ששומר אותנו מאוזנים ועוזר לנו להתגבר על המהמורות בחיים.
יש להבדיל מהחסכונות לילדים או לחופשה, זה החיסכון החשוב ביותר שאתם צריכים, זה מה שישאיר אתכם בטוחים.
חשוב שתהיה הגדרה ברורה למה מיועדים הכספים, לא מדובר בכסף לחופשה ששכחתם להזמין, לא ליום הולדת של הקטנה, גם לא לתשלום של הביטוח חובה. מדובר בכספים שמיועדים למקרים שהם חריגים במיוחד ברמת התחזוקה של הבית, הרכב או במקרים בריאותיים או במקרה של פיטורים.
- התקלקל הרכב
- התפוצץ הצינור
- הלך הדוד
- התקלקל המזגן ביום קיץ חם
- טיפול שיניים דחוף או כל בעיה רפואית דחופה
כדאי שיהיה תיאום בתוך המשפחה למה מיועד החיסכון ומתי משתמשים בו בעת צרה.
כמה כסף צריך לשים בחסכון?
כמו כל דבר בחיים זה משתנה בין משפחה למשפחה, לפי אופי ההוצאות, הסיכונים הקיימים ופרמטרים שונים נוספים.
הגישה המקובלת טוענת שגודל החיסכון צריך להספיק להוצאות מחייה של 3-6 חודשים, מדובר בעשרות אלפי שקלים, לרוב האנשים אשר נמצאים במינוס זה נשמע גדול ולא אפשרי לכן אני ממליצה להתחיל בחסכון של כמה אלפי שקלים בודדים ואחר כך, כשנוצרת יציבות כלכלית אפשר להגדיל לפי הצרכים, עם הזמן תגלו מה גודל גלולת השינה שלכם, אצל כל משפחה היא שונה.
מספר פרמטרים שכדי לקחת בחשבון:
אם אחד מבני המשפחה שלכם בדרגה הראשונה או השנייה חי בחו״ל חובה שיהיה לכם כסף בצד לפחות לכרטיס טיסה אחד, למקרה שתצטרכו לטוס לשם בדחיפות.
כנ״ל אם יש לכם ילדים שנסעו לטיול הגדול אחרי הצבא, שימו כסף בצד אם תצטרכו לטוס לשם לעזרה.
דוגמא נוספת – אם יש תרופה מסוימת שאתם צורכים בקביעות, חובה לשים כסף בצד למקרה שהיא תצא מהסל.
גם אם יש לנו הגנות כלכליות קחו בחשבון שלעיתים לוקח כמה חודשים עד שמקבלים החזרים ולכן צריך להתכונן לכל צרה.
הרבה אנשים טועים לחשוב שיש להם נכסים, קרנות השתלמות וחסכונות שישמשו אותם לכל צרה, בפועל מדובר בכספים אשר לעיתים לוקח חודשים עד שניתן לממש את הכסף שנצבר ככה שזה לא פתרון בזק מהיום למחר.
איפה חוסכים את הכסף:
צריך לזכור את המטרה לא מיועד בכספים להשקעה, אנחנו לא מחפשים ריביות וסיכונים, המטרה היא כסף יציב וזמין.
- פק״מ בבנק – זאת האופציה הכי בטוחה, הכי קלה לצבור חיסכון וקל למימוש.
- בבית – זאת גם אופציה אפשרית, אך קחו בחשבון שאתם חשופים לסיכונים של גנבות וגם לעיתים כסף מזומן בבית יותר חשוף לבזבוזים.
אז מאיפה מתחילים?
לחלקנו זה יכול להיות מאתגר לשים ברגע אחד כמה אלפי שקלים בצד, אז מתחילים בצעדים קטנים. גם אם אתם נמצאים במינוס ומחזירים הלוואות יש חשיבות להתחיל לחסוך לשעת חירום, תזכרו שהמטרה היא לא הריבית, הרווח הגדול הוא בתשתית יציבה.
אחרי שהחלטנו כמה צריך לשים, נתחיל עם הוראת קבע קטנה, שכל חודש תמלא את החיסכון עד אשר נגיע לסכום המבוקש. ברגע שהגענו ליעד אפשר להפסיק לחסוך לשעת חירום ולהתחיל לחסוך למטרות נוספות (הרי שריר החסכונות כבר מאומן)
חשוב לזכור שאם השתמשנו בחסכון יש להשלימו מחדש ככה שתמיד יהיה לנו בצד את הסכום המבוקש.
כשיש לנו שקט מצרות ופחדים אפשר ליהנות יותר מהחיים ולחסוך לחופשות מהנות ומעשירות.
לחיי חיים אושר כלכלי,
שני בלייברג