זה לא המשבר הפיננסי הראשון שהדור שלנו חווה,
בשנת 2008 היה משבר פיננסי גדול שבעקבותיו הבורסות ברחבי העולם צללו, חברות נדל"ן נפלו, בנקים בארה"ב קרסו, וחברות שלמות נמחקו.
אלפי אנשים ברחבי העולם נותרו ללא קורות גג, עבודה ופנסיות של שנים נמחקו.
בשנים האחרונות הממשל דאג לספר לנו שכלכלת ישראל לא נפגעה מהמשבר, בגלל שיש לנו כלכלה חזקה, כדי להרגיע אותנו שאנחנו חזקים ובלתי פגיעים, כי כשאנשים מבזבזים זה עוזר להשאיר את הכלכלה בצמיחה.
בפועל, בתור מישהי שעבדה אז עמוק בתוך העולם הפיננסי של ישראל אני יכולה לספר לכם שמאות בתי השקעות בארץ נסגרו, בנקים בישראל קיצצו משרות, הבורסה שלנו צללה, פנסיות נמחקו, חברות נדל"ן שהשקיעו בחו"ל נפגעו קשה, חברות סטארט אפ נסגרו, המשבר גרר אחריו נזקים של שנים שפגעו בטייקונים הגדולים כמו פישמן, קבוצת אי.די.בי ואפריקה ישראל.
המשבר ההוא היה מבחינתי נקודת מפנה, הייתה לי הבנה, שצריך להתכונן לכל צרה, שאין מקום עבודה בטוח. שאין גוף שאפשר לסמוך עליו שיעזור.
בעיקר הבנה שהאחריות על המצב הכלכלי של המשפחה שלי תלוי אך ורק בי ובבן זוגי.
בימים האחרונים יצא לי לשמוע לא מעט ראיונות עם מנכ"לים של חברות גדולות במשק, כשהם מספרים על איך החברות שלהם מתמודדות עם המשבר. בין המנהלים השונים ניתן לראות את ההבדלים של איך הם חווים את המשבר, איך הם מנהלים אותו, ומה הפעולות שהם עושים.
ישנן חברות שהגיעו מוכנות, עם תוכניות מגירה וחסכונות לשעת צרה, אלו חברות שהגיעו למסקנות בעקבות המשבר ב-2008, הם ישבו ולמדו את המשבר, מה הטעויות שנעשו בעבר, איך להרחיב ולגוון את מקורות ההכנסה ובעיקר מה צריך לעשות כדי לצמצם את הפגיעה במשבר הבא.
אלו חברות שכבר בנובמבר כשנודע אודות מגפת קורונה בסין, הם ידעו לקרוא את המפה, להבין איך המגפה פוגעת בכלכלת סין הגדולה ואיך צריך להתחיל להתכונן ליום שבו המשבר יגיע אלינו או איך המשבר בסין ישפיע על השוק של ישראל הקטנה.
אלו חברות שהיום עושות פעולות לטווח הארוך, הם עסוקות כבר עכשיו בלתכנן את החיים של אחרי המשבר, הן שומרות על הלקוחות, מחזקות את העובדים ובונות תוכניות קדימה כי יש להם הבנה שיש להם מספיק אוויר לנשימה לכדי לצלוח את התקופה ומשם לעבור ישר לצמיחה.
יש את החברות שרכבו שנים על גלי הצמיחה, אבל לא למדו כלום מהמשבר שקרה. עכשיו כשיש משבר נוסף, הם נותרו בלי תוכנית, בלי משאבים ובלי רזרבות. הם נאלצו לעשות צעדים קיצוניים, כמו לפטר עובדים, להתחנן למענקים של הממשלה, ולקחת עוד ועוד הלוואה מהבנק רק כדי שיהיה להם איזשהו אוויר לנשימה.
הבעיה הגדולה בחברות הללו שכשיסתיים המשבר והמשק יתאושש ויחזור לצמיחה (אחרי כל ירידה מגיעה עליה חדה או מתונה אבל עליה) הן יהיו עסוקות בלתקן נזקים של התנהלות לא נכונה ויגררו אחריהן חובות והתחייבויות שהן לקחו לסתימות חורים במשך שנים, ההתאוששות שלהן תהיה ארוכה ואף הרסנית כי הן יגלו שההזדמנות לצמחיה כבר חלפה.
הבעיה הגדולה היא, שכשעובדים מתוך לחץ לרוב עושים פעולות פחות מדויקות שלרוב מתייחסות לטווח הקצר, שבעיקר סותמות חורים קטנים, ולא חושבת לטווחים הארוכים של מה ההשפעה של כל פעולה. גם כשהמשק יחזור לפעולה החזרה תהיה בהדרגה, איטית ומתונה, ייקח זמן עד שנראה את הצמיחה. סביר להניח שההכנסות יקטנו, אבל מהצד השני ההוצאות שבעבר היו בעיקר רק להוצאות שבשגרה יגדלו עם עכשיו כי כל חודש תתווסף החזר הלוואה.
הבית שלנו הוא כמו עסק קטן, משברים ושינויים קורים בכל מיני תקופות בחיים, פעם פיטורין, פעם מחלה ולפעמים גם שינויים טובים כמו חופשת לידה, כל שינוי בחיים מצריך תוכנית מגירה, התוכנית תציל אתכם מנפילה במקרה של צרה ותעזור לכם להתאושש במהרה.
בבקשה אל תהיו אדישים ותחשבו שבגלל שמדובר במגפה ומשבר עולמי אתם חסינים מניהול משברים, אל תמתינו לחסדים של אחרים כמו הממשלה (שתצא מהמשבר עם חוב תקציבי שיגרור העלאת מיסים) או בעלי החברה שבא אתם עובדים שיעזרו לכם בעת צרה, אתם חייבים להיות פעילים, תכתבו תוכנית פעולה לחודשים הקרובים, תתחילו מתקציב שיאזן אתכם בחזרה לשגרה, ולאט לאט תבנו לכם רזרבות לתוכניות מגירה, זה יותר חשוב מלחסוך לחופשה הבא. החיים שהכרנו כבר לא יהיו דומים למה שהיה, אסור לנו לחזור על אותם טעיות ולהיות שאננים, זה הזמן שלכם לגלות אחריות ולדאוג למשפחה כדי שתהיה חסינה מכל צרה.
שלכם,
שני בלייברג